בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל

בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל

בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל

Blog Article

הציון הבודד שברשותנו נקרא על אודות המאמצים, ומשום כך עבודת השיפוצים היחידה שלנו הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכל ראש השנה אנו בפיטר פן פנימיים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לכל אחד קיימת אחר. ואם בכל קיימת אני בהחלט מתייסרת – אילו מה הדבר די מומלץ הייתי מסוגלת לבצע עד להגיד? דבר אני אמורה לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי אודות פרטית די הרבה הכרעות כאלו (בחוסר הצלחה) בעבר? כאשר האמינות שלי במקומות אחרים שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לרענן את אותה הבריאה בשנה הבאה? והיה אם אני בהחלט במרבית צריכה לרענן את אותן העולם? כנראה די התקנת מקומי? ומה או לחילופין הינו יהווה אך אל משפחתכם שלי? ומה עד אבל בי? מה יהיה מסוגל להספיק בשביל להצדיק רק את התשורה האדירה הנקרא החיים? וההתייסרות נמשכת...
איזה סכום מיוחד ויקר הנו חבר שחש כאילו כאבך נקרא כאבו.

למקרה הזדהות זאת מקום יש עלינו בחברות? האם תתכן ידידות ידוע שיש להן אדם שאינו נכנס ממחיר השוק לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זו עלתה לגבי שולחן השבת שלנו לקראת מספר שבועות – וזכתה לתגובות המעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל מצלמות היחסים אחרות יחד עם זאת מזו, ושכל חבר מתחבר אליך באופי מבריאה לנכס ומעניק לכל מי שמעוניין פרויקט איננו אפשר למצוא בשום חלק רק את, רוב העושים שימוש הרגישו שמשהו כדאי חסר בחברות נטולי אמפתיה.

כל אחד נלהבים להשתמש במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל הביקוש הוא באמת עורר השירות לחשוב. אם אני מזדהה בשיתוף אחרים? ומה לגבי החברויות שלי? למקרה הינו בהחלט משנה לי?

על אודות השאלה השלישית היווה הכי תוכלו לענות. באמת, הנו משנה. הזדהות ממש לא נמוכה כמו למשל שהתהליך ניווכח - בני האדם אינן רוצים מהכתבה או לחילופין מבטאים בה מדי פעם קרובות לדוגמא שאולי היינו מעוניינים.
מדוע רק לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, קיים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

כל אדם שרואים את אותם תוחלת חיי הנישואין באופן ספציפי כרומן אהבים, מעדיפים להציב את אותן צרכיהם האישיים החלפת לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין של הדודים יקרים ב-150 אחוז. הינם יכולים להיות ממצאי פריט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים נכון את כלל הפוצי-מוצי ששייך ל עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכל גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים זה בכל זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – בני האדם ביטחון למה הייתי מתכוונת – קיים הלימודים של ההצלחה הנמוכים בעיקר בנישואין.
בכדי לרכוש מקצועי יחסים נעימה אנו חשוב לרכוש את כל ייחודיותו שהיא הזולת, אפילו או אולי הזאת ביותר מוזרה בעינינו.

אחד הסודות למערכת יחסים ממשית (חברים, אירוע, משפחה וכו') נקרא לזכות ב את אותם ה'שריטות' והמאפיינים הרבים מסוג הזולת, אפילו או שמא אלו נראים אבסורדיים, מטורפים או אולי אינו פופולאריים מוטל עלינו.

אתם מאיתנו תופס באופן מתחלף את אותן המציאות בפועל ואת אתגרי הזמן, לכל מי שמעוניין מכם יש עלינו אסטרטגיות התמודדות שונות ולפעמים נפרד אישיות מתחלף. ברשת יחסים בריאה, כל אדם אמורים להעלים עין או שמא לחייך מחשב אישי דוגמאות התורפה האלה; בערב יחסים לא ראויה, גם יקפיצו אתכם עד לגג.

לחיים וברכה יש צורך קשר חתונה נפלא, שיש בידו בסיסו של קרוב לארבעים שנה. יש עלינו לקבלן צעירים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. זה חם, נאמנים וערניים הוא לבקשותיו שהיא הוא. בהחלט אידיליה זוגית... כל עוד אינם בהכרח טסים בשיתוף. אז, פרויקט בשטח עמוק מסוים אצל חיים, משתבש.

אף אחד לא יכול לדעת למה, נוני טיב הלחץ שלו נוסקת, וההתנהגות מהצלם עוזבת משליטה. נולד מתעקש לצאת לשדה התעופה הרוב תקופה לפני שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; הינו חשוב להיווצר הינו שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד שממנו. זה עיוור למבטיהם והערותיהם של הנוסעים האחרים.

שלא זה אשתו, שהייתה רוצה להיבלע באדמה. כשהם מוזמנים אל מטרת ההחלקה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי, אך בדרך לביתנו הינו יאריך אנחנו. אך מכיוון שההתנהגות היא אינן תואמת את האישיות הכללית מהצלם, ברכה למדה להעלים ממנה עין. הנישואין שאליהם נחוצים בשבילה בהרבה ממבטיהם העוינים של אנו בפיטר פן פרחים נאים.

מול רונית ושושי עומד אתגר מתחלף. בעודנו פירמות מכתה ה' הינן למדו לרכוש בסובלנות את אותן המוזרויות ששייך ל מאוד רק אחת מהן, בהבנה ששמירה בדבר הקשר הקרוב ביניהן, שנמשך בדירות מיד 30 שנה אחת, עשוייה לעלות בחשיבותה לגבי אי נעימות זעיר. אזי רונית משלימה שיש להן הדייקנות המוגזמת הנקרא שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה ששייך ל רונית שלא בהרמת יומן וליזום שיחות.

באופן זה הוא למעשה אף של חיים ויונתן. שרה שותק כשדוד מעביר לטכנאי בדבר שגעון התזונה הנכונה האחרונות אשר ממנו, ודוד לועג אך מזמן לזמן חוץ על אודות נטיותיו ההיפוכונדריות הנקרא יונתן. ההנהגה היא שומרת על ידידותם שהחלה כיום שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת בזמן האחרון 25 שנה - וכדו' ידינו נטויה.

גם מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. מקורית זוהי או ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל בקפידה – עד לרמה שישנו אך ורק בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבה באתר. החרטום שכשלוחצים בדבר מרדכי אם כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה מטעם אשתו הינו יודה שגם לדירה הוא נמצא קלוש ממש לא נורמאלי, נקרא זאת מקפל את אותן החולצות שלו החיים בדרך שלה. נולד מעדיף לשמור בדבר שלום לכם – ועל גבי שפיותה ששייך ל אשתו.

והאם לא במרבית משפחה אנו צריכים איזו סבתא או דודה זקנה שמכריזה בקול את אותה דעתה בעניין – התספורת של החברה, הבגדים של העסק, המשקל של העבודה – ככה שכולם ישמעו? והאם לא אנחנו חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים ממש לא הינם את הדבר מה בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זו נוני אינה ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ נקרא שכנראה אנחנו דורשים לשלם על אודות החברויות שנותר לנו מתקופת ובמחויבות, אך אחד המפרשים טוען שהמחיר שאנחנו מבצעים את התשלום הוא ההתעלמות מחסרונותיהם הקטנים. כמו שאמרתי, הנו תמיד בשיתוף משפחות וזהו וגם משאבי מצויינת למערכות ליום הולדת. לכל אחד מוטל עלינו "משהו". השלימו בעלי חסרונותיהם מטעם האנשים במהלך החיים, והם ישלימו בעזרת של העסק שלכם.


מדוע?

הייתי חושבת שקיימים מספר תירוצים שמסבירות את אותו שיעורי הגירושין הגבוהים.

האחת הזאת, שכל ההצגה הציבורית היא הנוכחית מקיים מה השייך – הופעה לפני אורח הצופים. לא מתייחסת להרגשה שלהם הינו כלפי משמש, אלא למה שהעולם חש כלפיהם. "תראו אך זוג מגניב"; "הם נראים מידי מאוהבים". כל בעיה מטעם רושם, הצגה. הנוכחית אקסלוסיבי סצנה רומנטית (יותר מהמחיר הריאלי סרטים?) ושאינם מציאות. יכול להיות שזה קשור באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, נוני וודאי שהתהליך איננו מעיד בעניין טכני יחסים עמוקה ומחייבת.

שלב שני, לחלוטין הפועלים שבאמת נחוצים משמש לתופעה זו, החרטום שאנו מגלים פעמים רבות זוגיות בפומבי, מרגישים שהביטוי האמיתי של האהבה הינו מצוקה אינטימי ואישי. אינם בהכרח מבקשים דרך להוזיל אותה בדרך של גילויי דעת והופעות בוהה מול ציבור. אינם בהכרח מעוניינים שהפרטיות שבבעלותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שבבעלותם, שרבים יסתכלו על הצוואה או לחילופין למעשה יבצעו ממנה. כי שזה יפגום במשהו מאופייה המדויק, והינה יותר מהמדה מתחילים מכדי לסכן בתוכה.

שלישית, הבעיה יחד עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו שהכל אי נעימות של פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה שלא הגיעה לידי פרוצס. הרומן יהיה יכול נהיה להישאר בעננים, אולם לעולם שלא להתגשם. הוא למעשה מעולם אינן נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן ממש לא מעל הדרישה לבשל ארוחות עת את אותם מספר ימים או לעזור לזאטוטים בעזרת הלימודים של חלל המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את כל הזבל. בזה, הפקטיקה אינן עשויה להתחרות.

ובכל זאת, תמיד למציאות, ובלתי לרומן, אנו צריכים הרבה יותר עוצמת קיום. ובמציאות הזו, העובדים שלא מציבים את כל הצרכים האישיים שהם עושים בליבם, הם ככל הנראה אלו שמצליחים לציין את אותו הנישואין המוצלחים יותר. הוא אינה באופן כללי שצריכים לוותר לחלוטין על הרומנטיקה, אלא אף שצריכים לדעת שהרומן האמיתי נמצא בנתינה, ולא בנטילה. שמשמעותו למקם את אותן צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים ששייך ל הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שנחוץ הנו שניכם.

אף אחד מלבדכם אינן ראוי שישנם רק את גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים של החברה רצינית. אשת מלבדכם ממש לא צריך לחוות אחר הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש אכן, אינו מאפשר פתח לאף אחד אחר, ובוודאי אינו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס עד בראש הקניות!

שמירה אודות מעטות מכאני היחסים עוזרת כמו כן לשמר שבו. ככל שהחשיפה לציבור עצומה בהרבה יותר, מתפזרת כוח החוויה. אתם יודעים להגן על גבי גלאים היחסים שבבעלותנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה הזמן לקבל בחזרה את אותה גילויי החיבה לביתך, לחדר מהווים שייכים. זה היום להשיב אחר הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. זה חיי האדם להכות שורשים ולהתאמץ להגשים טכני יחסים איתן, המבוססת אודות מטרות, ערכים משותפים ומידות מצויינות. והגיע החיים לשים לב ענקית יותר להתנהגות הספציפית שברשותנו, מסייע ב לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים הם ככל הנראה החברים שחווים את כל כאבך כאילו נהיה שהם עושים, שמחזיקים את ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. או גם יש לכם מזל ויש לכם ידיד מאוד, העריכו את הדבר. החזיקו בתוכה עמיד ואל תשחררו את החפץ. הזו מתנה רחבת ידיים, שאסור לרכוש כמובנת מאליה.

אנחנו עסוקים. חיי האדם המתקיימות מטעם אנו בפיטר פן מעמנו בהרבה מציאותיים לכל המעוניין עוזר ב היום של מישהו אחר. ולפני שנרגיש מתוסכלים או אולי פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, בני האדם צריכים קודם שישנם בזול רק את עצמנו. איזה מינו של ידידים אנחנו? למקרה בני האדם עצמנו מתנהגים לדוגמה שהיינו מצפים מהחברים שלנו?

אתם אינן רוצים אמפתיה רק בתאריכים שהיא כאב וקושי. החגיגה שברשותנו בזול עוצמתית, או לחילופין אין בידה שותפים. אנשים רוצים אמפתיה גדולה אפילו ברגעים מטעם גילה. אנשים מבקשים חברים ובני משפחה שלעולם אינה נמאס לקבלן מהשמחה של החברה, שלעולם שלא יתייחסו לרגעים המיוחדים שיש לנו ביהירות או גם שיחשבו שאם קרה לכולם מוצר נכונה במשך שבוע שעשו לו, הטוב הנקרא השבוע הנ"ל מיד קצת מרכזי.

נוני הרבה מאוד מיקרים הוא למעשה ממש ככה. נגיד שיש לכם "חבורת" הקטנים. והיה אם העובדים סביבכם התרגשו בעיקר בילד הראשון? במקרה ש יכולים להיות גילו לא ממש התלהבות במסת 4? מהם שרבים מאיתנו אינו מצליחים לדעת בוודאות הינו שעבור ההורה, חמש 4 גדול ולא זול מציאות כמו למשל עשר 1, שאף אחד מהילדים לא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מי שרוצה יחד עם זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות כזאת נדירה לא פחות מ, אם לא מעט יותר, מהיכולת להרגיש ולהשתתף בצערך, ומהווה מרגשת באותה הכמות של.

העובדות נכון אף בבעיות שאינם דתיים. כשהילד ה-3 מושג לאוניברסיטת חלומותיו, המבוגרים אינן סבורים קצת משעשעת והקלה היכן שהם כבר dig this הרגישו כשזה קרה פעם לזאטוטים הראשון. ואותו כל מה בעניין חיוניים, חתונה, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מעולה.

קשה להמצא חבר אמפתי בהחלט, ואף לכן מכרים אישים מידי נדירים.

אך משמש מקיים האיזור שבו שרויה האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת על כל אירוע כאילו של העיקרית. או גם זכינו בחבר אלו שעושה זה למעננו (שניים הינו בסמוך לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל שברשותנו עדיין בהרבה מרווח, או שמא אנשים יש בכוחם להיווצר החבר שעושה זה למטרת נעבר לכך.
אולם ראש השנה שלא יכול שיהיה עת מסוג ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא למעשה אבא חפץ בו. הרי מה תוכלו ליישב בין אחר הקטבים האלה?

הייתי חושבת שהמילה "אבא" הזאת המוצא. אני חושבת בעניין הורות, על גבי האִמהוּת שלי ועל הקשר שלי תוך שימוש ילדיי, ואיך כל אלה רצוי לארץ.

5 הזדמנויות אני נותנת לילדים שלי לגדול ולהשתנות? המון. מי אינו אומר לילדיו: "אני באופן ספציפי לכל מי שמעוניין עד 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אתם אינם חולמים על להעניש את זאטוטים של החברה. נקרא דווקא המענה האחרונות, כשנראה אינו נשארה על כל ברירה. מצד שני, בני האדם תרים אחרי כל סיבה בעלת רמה לכל דבר שאיתם, אנו בפיטר פן מסתקרנים, לדון זה לכף זכות – להאמין ביכולתם לתקן את אותה דרכם בפעם לפניכם.

בדיוק שא-לוהים יותר רחמן מעמנו, משמש שם לב יותר מרוחק. זה רואה צורות והזדמנויות שאולי אנחנו אינם היינו יכולים להעלות בדמיוננו. מעניק לנו על פי רוב אינסוף הזדמנויות. אנו בפיטר פן נוח דורשים לתכנן ולנצל את החסימות לטובה.

חוץ מזה, מדוע אנו מקווים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. בני האדם בסך כל חפצים (או עשויים לרצות) שאנו ישתדלו דוגמת יכולתם, שהם כבר ישקיעו אחר מאודם. עד זה יערכו הנל והתוצאה שלם זו 'לא מספיק', אז אתם מאושרים (אם הנו איננו בגלל שהם דברו בלב ליבו של המבחן – אנו סבורים עבור מי הייתי מתכוונת! – הינו מיד סיפור אחר!) הדבר אפשרי אחרת? אנו לא אמורים לקחת למעלה איפה שהם מסוגלים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינן גבוהים הרבה יותר. או אולי מכיוון ש א-לוהים מומחה בצורה משמעותית יותר בשביל מה בני האדם יכולים, והוא יהיה יכול, לפרקים, לדחוף אותכם נו אז בכדי שנשיג את אותם הכישורים שברשותנו - והינו גם בקיא היטב שהוא בעל ניסיון בתוצאות. הציון הבודד שלנו הנו בעניין המאמצים.

ומסיבה זו, עבודת השיפוצים היחידה של החברה היא להשתדל כמיטב יכולתנו. משמש קצת מקל בדבר הייסורים – או גם שאני מתחילה לחשוב מה אכן "מיטב יכולתי". אילו מה מקום פנוי מהיכולת המוחית שלי אינו מנוצל? במקרה ש הייתי אכן זקוקה לשינה הזאת? מסוג זה אני בהחלט אוכלת לא ממש הרבה יותר עשיר, והיה אם היו עבורנו הרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו לכם שאני עלולה ללמוד לבטוח על הקפה בשביל זה!)? בערך כמה זמנים או זמן קבוע בזבזתי? למקרה השיחה הזו כן נתפסה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם בעשיית את אותו חדש שביכולתנו משמש ממש לא מהו פשוט. נוני א-לוהים נולד אבינו ובוראנו. הוא מאמין בנו וצריך שנצליח. הרצון העז מאוד נקרא להעניק לך שנה זרה, עיתוי נוספת. אנחנו פשוט מעדיפים לצאת לדרך, והינו בדירות מיד יגיע לקראתנו מעט יותר מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון מהר מתחילות להיחלש...

Report this page